משרד הביטחון עשוי להיות חשוף בעתיד לגירעון תקציבי, עקב השינויים המתוכננים בכספי הסיוע המשולמים במטבע חוץ. משום כך, עובדים במשרד הביטחון על תוכניות שונות להגדלת ההכנסות. אחת מהן היא הגדלת הייצוא הבטחוני של תעשיית הביטחון הישראלית, על ידי גיוס מפקדים בכירים בצה״ל למערך השיווק הבטחוני. לפי התוכנית, אותם קצינים בכירים יישלחו למדינות ייצוא אפשריות עם פוטנציאל גבוה למכירות.
לפי פרסומים בתקשורת, משרד הביטחון אף ישקיע מאמצים בסיוע לחברות ישראליות בתעשייה הבטחונית בגודל קטן-בינוני. ההנחה היא שהחברות הגדולות יודעות כבר בעצמן לרתום את משאבי משרד הביטחון לצרכי השיווק שלהן, אולם החברות היותר קטנות מתקשות לעשות כן. לפי הפרסומים מתכנן לשריין חלק מן הייצור להזמנה דרך החברות הקטנות, על מנת לשמר את כוחן הכלכלי. הרעיון מכל מקום הוא הרחבה נחשולית של עסקאות ביטחוניות בין ממשלות (G TO G).
עניין אסטרטגי
הסיבה בגינה משרד הבטחון מתכנן לשווק את התוצרת הבטחונית של ישראל באמצעות קציני צה״ל, היא הערכת מצב השוק הבטחוני ומכרזים עתידיים שצפויים להתפרסם בעולם, בתחומים בהם מחזיקה התעשייה הבטחונית הישראלית יתרון יחסי. משרד הבטחון מתכנן להיות ״אקטיבי״ יותר במכרזים, כדי להדגיש את יתרונותיה של התעשייה הישראל ולזכות בכמה שיותר מכרזים.
בשנת 2018 נאמד הייצוא הבטחוני של מדינת ישראל ב-7.5 מיליארד דולר. מתוך זה, 46% הלכו למדינות אסיה, 26% לאירופה, 20% למדינות צפון אמריקה, והיתרה לדרום אמריקה ואפריקה.
